אני מוצא את הסיפורים שמאחורי ההצבעה ההיסטורית בכ"ט בנובמבר מרתקים במיוחד. אחד הסיפורים המעניינים ביותר נוגע לשגריר ליבריה, הנרי פורד קופר, שהיה דמות מפתח בהצבעה. קופר, שבצעירותו קיבל מלגת לימודים מנדבן יהודי אמריקאי, זכר את החסד הזה והפך לתומך נלהב בהקמת המדינה היהודית. הוא לא רק הצביע בעד התוכנית, אלא גם השפיע על נציגים אחרים מאפריקה לתמוך בה.
מעניין במיוחד היה המבצע שכונה "מבצע הדואר", שבו פעילים ציונים הציפו את משרדי האו"ם ואת נציגי המדינות באלפי מכתבים ומברקים בתמיכה בהקמת המדינה. חלק מהנציגים התלוננו על "הטרלה" זו, אך בדיעבד התברר שהלחץ הציבורי הזה השפיע על עמדתם של כמה מדינות מתנדנדות. מאחורי הקלעים התנהל מאבק דיפלומטי מורכב, כאשר הסוכנות היהודית הפעילה מערך שלם של שתדלנים, דיפלומטים לא רשמיים ופעילים שעבדו ימים ולילות כדי להבטיח את התמיכה הנדרשת.
הסיפור של קופר והמלגה היהודית מדגיש כיצד מעשה חסד אחד יכול להשפיע על מהלך ההיסטוריה, בעוד שמבצע הדואר מלמד על כוחה של התגייסות ציבורית מאורגנת. שני הסיפורים הללו ממחישים כיצד שילוב של קשרים אישיים, פעילות ציבורית נחושה ודיפלומטיה חכמה הוביל בסופו של דבר להחלטה ההיסטורית על הקמת מדינת ישראל.
